דומיית המלחים (2016) - אלכסנדר גאליץ'/מיכאל קייט
פרויקט תיאטרון רב תרבותי
מאת: אלכסנדר גאליץ'
תרגום: מיכאל קייט, גרא סנדלר, דורי אנגל
בימוי: מיכאל קייט
שחקנים: גרא סנדלר, דורי אנגל, ולריה בוזדיגר, ייבגניה בונדרנקו/כריס כריס, ויטאלי ווסקובויניקוב, אריאל קריז'ופולסקי/לאון מורוז, אילה שיפטן
עיצוב תפאורה ותלבושות: ז'ניה שכטר
עיצוב תאורה: מישה צ'רניאבסקי, נועם ילובסקי
עיבוד מוסיקלי: נדב ויקינסקי
הפקה: מיכאל קייט, דורי אנגל, כריס פיירוביץ'
המחזה מגולל את סיפורה של משפחת שוורץ, אב ובנו יהודיים מעיירה נדחת ברוסיה, כאשר במרכז העלילה עומדת מערכת יחסים מורכבת, מטלטלת ונוגעת ללב ביניהם. המחזה מלווה את גיבוריו בארבע תקופות שונות בחייהם – מהילדות והנעורים בתקופת "הטרור האדום", דרך מלחמת העולם השנייה והשואה, עד לתקופה שלאחר המלחמה.
אברהם שוורץ, יהודי פרובינציאלי קטן ואומלל, מגדל את בנו דויד, בן ה-12. דויד לומד לנגן בכינור. חלומו של אברהם שביום מין הימים יעמוד דויד על הבמה הגדולה באולם הקונצרטים ואלפי צופים יעמדו ויריעו לו. האהבה והדאגה של אברהם לעתיד בנו מתבטאת לעיתים במעשים קיצוניים עד כדי אכזריות ואלימות. דויד המתבגר שלא מוכן יותר להשפלות של אביו, מורד ובורח מהבית. כעבור עשר שנים, אנחנו פוגשים את דויד בעיר הגדולה כסטודנט מוערך וכנר מבטיח באקדמיה למוסיקה. הוא מנסה להשכיח את עברו ולמחוק מזכרונו את כל מה שקשור לאביו והעיירה בה התחנך. את "החיים החדשים" נפסקים כאשר אברהם שוורץ מגיע לביקור פתע. בנוכחות חבריו של דויד ואנשי האקדמיה חשובים, מתנהג אביו בצורה מביכה ומבישה שמכעיסה את דויד, ולמרות כוונותיו הטובות שנובעות מאהבה וגעגועים רבים לבנו, המפגש בין השניים מסתיים בהתפרצות של דויד וריב ועלבון גדולים. את רגשות האשמה הטורדניים כלפי אביו ישא דויד המבתגר לאורך המשך חייו. כעבור כמה שנים הוא יהפוך לחייל, יתגייס לקו החזית במלחמה נגד הנאצים, ייפצע, וימצא את עצמו ברכבת הפצועים כשהוא סובל מפצעים קשים שמונעים ממנו לחזור לנגן בכינור. שם, ברכבת הפצועים, כשהוא מתנדנד בין חיים למוות, עורך דויד מפגש השלמה דימיוני, טעון ומטלטל עם אביו שנספא בשואה כשהוצא להורג יחד עם כל היהודים של הגטו בעיירה.
"דומיית המלחים" – זה סיפור על מסע מטלטל ואינסופי אל מחוזות האושר, אל המקום בו הלב יאהב והנשמה תשקוט. כל אחד צועד במסע הזה במשך כל חייו, אבל מעטים מצליחים להגיע אל היעד הנכסף. היכן נמצא הבית? מי אוהב אותנו באמת? ולמה האנשים הכי קרובים הופכים בן רגע לרחוקים כל כך?
ההצגה זוכת הפרס "העיצוב הבימתי הטוב ביותר" בפסטיבל תיאטרון בינלאומי "U TROICY" ברוסיה, יוני 2017
עליס בליטנטל, "קפה דה מרקר"
"לעיתים נדירות חוזים בהצגה שכה מסעירה, מרתקת ולא מרפה ממך. הצגת "דומיית המלחים" בתיאטרון תמונע היא בבחינת יצירת פאר נדירה, שחובה על משרד התרבות לאמצה ולהציגה בכל רחבי הארץ למען החדרת המורשת והלקחים ממוראות המאה שעברה... המשחק של גרא סנדלר כיהודי אומלל בגולה, שבקושי מתפרנס וחוסך כל פרוטה כדי שבנו ילמד נגינה בכינור הוא אחד משיאי התיאטרון העברי... חוויה עזה שראוי לצלם אותה ולהנציח אותה כך שתוכל להיות מוקרנת לטובת כל הישראלים באשר הם. אין די מילים לשבח את המחזאי, הבימאי הנפלא וכל צוות השחקנים הכה מרגשים, בתוך התפאורה הבלתי רגילה, התאורה הפנומנלית, והמוסיקה המופלאה, שיוצרים את החוויה בכללותה."
לביקורת המלאה http://cafe.themarker.com/
רקפת א. ידידיה, מגזין האומנות "שחרזדה"
"דומיית המלחים. החלום ושברו, אולי. כמו החלום הציוני ושברו אצל וולף. החלום היהודי ושברו. בסופו של יום, כפי שדויד אומר בסוף המחזה דומיית המלחים, היא העבר המפואר. השורש של הכול, המהות. גם היא דבר חמקמק... אבל יותר מאשר שיש לכל אחד 'דומיית מלחים', בהצגה הזו נדמה שלכל אחד יש רכבת. מסע, במקום. מסע, בזמן. מסע, של החיים. מסע, אל החלום. מסע, אל אותו מקום שלעולם לא נגיע אליו. מסע, אל העבר. מסע, אל עצמנו."
לכתבה המלאה http://www.scheherezade.co.il/
יעקוב שאוס
"הצגה רב שכבתית, מעניינת, מסקרנת ומפתיעה שללא ספק תתפוס את מקומה בהיסטוריה של התיאטרון הישראלי המבוסס דרמטורגיה בשפה הרוסית... גרא סנדלר מעצב דמות רבגונית, מרשימה ומרגשת במיוחד... דורי אנגל מרענן ומפתיע בתפקיד הבן..."
לביקורת המלאה ברוסית http://www.yacovshaus.com/
אלה בוריסוב
"בישראל הועלה המחזה הנודע של אלכסנדר גאליץ' "דומיית המלחים" והצופים שוב הזילו דמעה והתרגשו עד מאוד לנוכח הסיפור המרגש של יהודי מזדקן אברהם שוורץ מהעיירה הנידחת אי שם באוקראינה ובנו הכנר, הקרע שבינהם והמוות הבלתי נמנע וההרואי שלהם... מיכאל קייט, הבמאי של ההצגה, שמר בזהירות רבה על המחזה המקורי על כל גווניו ועמימותו והביא אל תוכו את רוח האמת המוחלטת, כי יהודי שוורץ מדבר עם בנו בשפת יהודי הגולה, יידיש... במיומנות רבה שמר הבמאי גם את נושא מערכת היחסים המורכבת והקשה בין אב לבנו וגם את הרומנטיקה הטרגית של המחזה..."
לכתבה המלאה ברוסית http://jewish.ru/ru/stories/
