אנסמבל כאן/תיאטרון תמונע/איב

מחזה: דויד גרוסמן | במאי: שלמה פלסנר   

משתתפים: שי אגוזי - נועם | אסתי זקהיים - נעמה | שנטל כהן - ענת | חי מאור - גילי | אדוה בולה - רחל | נדב ניר - יואב | אודליה סגל - יפעת |  גל פרציגר - דנוש  | רמי קאשי - איתמר 

ליווי אמנותי: עידו בורנשטיין | כוריאוגרפיה: רונית זיו | מוזיקה: אלברטו שוורץ | תפאורה ותלבושות: איה צייגר|  תאורה: קרן גרנק ע.במאי: דנית גולד |   אריאל כהן - צילום וידאו ועריכה

ההצגה הועלתה בתמיכת מנהל תרבות, מפעל הפיס ואיב

המחזה מתאר יומיים בחייהם של תשעה ילדים בני ארבע. הם עדיין לא שולטים בדחפים שלהם ולפעמים גם לא בצרכי הגוף, עוברים במהירות מתחושות גדלות לאפסות ומתקשים להבחין בין חלום למציאות. הגננת ריקי וההורים שמופקדים על שמירה ודאגה אינם, אך הם מנהלים לחלוטין את עולמם הפנימי של הילדים. משפטים שנזרקו ע"י המבוגרים מתעצמים אצל הילדים ויוצרים אימה ופחד שמנהלים את ההתרחשות בגן. הדרמה שנוצרת בעקבות כך מקצינה ומגיעה לשיא כאשר אחד הילדים נשכח ללילה שלם לבד בגן.

מה שאצלנו נקרא תת-טקסט, נמצא אצל ילדים בפעולה, בתנועה. היכולת המילולית טרם התגבשה בגיל ארבע והדרמה נמצאת בגוף. המחזה מאפשר מרחב לחיפוש שפה תנועתית, כזו שתבטא את מה שאינו נאמר. אמנם מדובר בילדים, בטקסט של ילדים - אך מבוגרים אומרים אותו, מבוגרים חיים אותו. מעולם לא עזבנו את הגן. העמדה החשופה איתה היינו בגיל ארבע נשארת. אנחנו פוחדים להיבלע בחור השחור ובפירצה בגדר שבגן ריקי, מנסים לתקן את את מה שהתעוות, ולא מפסיקים לחפש את הניצוץ שאבד.

"אנסמבל שחקנים מצוין, שבו כל אחד ואחת זוכה לדקות תהילה אישית, נרתם להניע את העגלה המיתית של דויד גרוסמן בבימויו האוהב של שלמה פלסנר." צבי גורן, הבמה

"מחזה מפליא ומרתק... פלסנר הבמאי בחר לפרש בתנועה על הבמה את מה שהילדים רואים אך לא ממש מבינים. החוויה האנושית, על האלימות והרוע שבטבע האדם, זכו למימוש משכנע ועצוב... את חזונו הספרותי של גרוסמן ואת חזונו התיאטרוני של פלסנר מגשימה קבוצת שחקנים מסורה. הם מחיים עולם שלם המורכב מרסיסים ומעניקים חיים של ממש לילדי גן ריקי." מיכאל הנדלזץ, הארץ

 "תזמור אנרגטי ועבודת אנסמבל מגובשת שפלסנר בנה... התוצאה היא הפקה מגרה ויפה שמצליחה להחיות את הטקסט המיוחד של גרוסמן." שי בר יעקב, ידיעות אחרונות 

"הייתי מרותקת לאורך כל ההצגה. זו חוויה ריגשית סוחפת" איילת דקל, Midnight East

"גן ריקי בעיבוד חדשני, מופשט ורב תנועה... החירות האמנותית שלקחו היוצרים בעיצוב החזותי של המחזה יוצרים מפגש רב עוצמה בין העלילה, מקום ההתרחשות והשחקנים בזירה...הילדים כולם כמהים לתשומת לב,שאינה ניתנת להם בצורה מספקת. לכל דמות תכונות אופי ברורות ומגובשות. כמו כן כולן דמויות דינאמניות. אמנם לא ניתן לדבר על מעבר חד משמעי מבערות למודעות, אך בהחלט נובטים ניצנים של הבנה ושל בהירות לקראת הבנת הדמויות את עצמן, את מצבן ואת סיבתן." ZOOZ MAGAZINE


אנסמבל כאן - גן ריקי