אבי גיבסון בראל - קבוצת סמרטוט, תיאטרון הבית

*** זוכת פרסי קיפוד הזהב לבימוי (אבי גיבסון בר-אל), עבודה קבוצתית, עיצוב תפאורה (זוהר שואף), עיצוב תלבושות (יהודית אהרון), עיצוב תאורה (נדב ברנע).

מועמד לקיפוד הזהב להלחנת מוזיקה (נדב ברנע)

קבוצת תיאטרון סמרטוט בתיאטרון הבית

שלישי 16.11 20:30

רביעי 17.11 20:30

שישי 19.11 13:00

רכישת כרטיסים

אפוקליפסה פסיכוטית בעקבות ש.אנסקי 

המחזה "הדיבוק - בין שני עולמות" נכתב בתחילת המאה ה-20 והפך לאחת מהיצירות הקנוניות בתרבות היהודית.

סיפור המחזה במקור, מדבר על הבטחת נישואין שהופרה מטעמי בצע כסף. בעקבות הפרת ההבטחה, מופיעה רוחו של החתן ונכנסת בגופה של הבתולה חנה בת לאה. היום, בשנות האלפיים, נבחנת מחדש הרלוונטיות של המחזה לימינו אלה.

ב"הדיבוק - גרסת הבמאי", אנו שואפים לפרק את המחזה מיסודו, ולעצב מתוכו נושאים חברתיים אקטואליים. המיסטיקה היהודית, ככל מיסטיקה אחרת, מתעוררת לחיים ועושה לה נפשות בעיקר בתקופות מצוקה ואימה. היא מכרסמת בחשיבה עצמאית ודוחה כל הטלת ספק. ב"הדיבוק - גרסת הבמאי" אנו מתעמתים עם ההשפעה ההרסנית של חינוך דתי דכאני. הגרסה העכשווית ממוקמת בחלל תודעה של חברה הנשלטת על ידי מוקדי כוח קפיטליסטיים וכוחות הריאקציה הדתית. הדיבוק החדש מגלם את התקוממותו של היחיד אל מול כפייה דתית ושלטון ההון, הרומסים את צלם האדם. הדיבוק שלנו הוא קולו של יחיד המייצג את חברה המבקשת חירות, קולו של ג׳ורג׳ פלויד, בזעקת המדוכא. המתח המתקיים בין שני העולמות - בעלי השררה המדכאים, אל מול רוח האדם, הוא אשר מעורר אותנו ליצירת תיאטרון כפעולה חברתית ישירה, מתוך השאיפה להשיב אל התיאטרון את ייעודו כמעורר חשיבה ביקורתית. הדיבוק של שנות האלפיים אינו רוחו של חנן, אלא הוא רוחו של המדוכא בצל כיבוש אכזרי וזו היא רוח ההתנגדות.

בימוי: אבי גיבסון בר-אל

עיבוד: אבי גיבסון בר-אל ואמיר אוריין

שחקנים יוצרים: אורה מאירסון, אילון פרבר, מוטי רוזנצוויג, מור איילה אנגל,

נעמה מנור, ענאן אבו ג'אבר, רביע חורי

*ההצגה כוללת קטעי עירום


עוזרת במאי: רינת מוסקונה

עיצוב תפאורה: זוהר שואף

עיצוב תלבושות: יהודית אהרון

עיצוב תאורה ומוזיקה: נדב ברנע

דרמטורגיית גוף: סהר עזימי

ייעוץ אמנותי: אמיר אוריין-תיאטרון החדר

מנכ"לית העמותה: עפרה פינקר

צילום תמונה: אורי רובינשטיין

 


 
צילום: אורי רובינשטיין
צילום: אורי רובינשטיין
צילום: אורי רובינשטיין